פסק-דין בתיק רת"ק 20815-08-11

1.         המבקשת, חברה לשיווק רהיטים, מכרה למשיבה (בתאריך 2.3.10) פינת אוכל ו-6 כסאות בסך כולל של 9,700 ש"ח. המשיבה טענה, כי השולחן שסופק (בתאריך 25.03.10) פגום, ולכן הוחלף על ידי המבקשת, אם כי בחלוף זמן רב מהמחויב. היות ולטענת המשיבה, גם השולחן שהוחלף היה פגום, ואף יותר מהראשון, היא הגישה תובענה לביהמ"ש לתביעות קטנות בבאר-שבע בדרישה לביטול העסקה ולתשלום הוצאותיה ועוגמת הנפש שנגרמה לה, בסך כולל של 13,330 ש"ח.

            המבקשת לא הגישה כתב הגנה ולא התייצבה לדיון שנקבע בפני בית המשפט (אישור המסירה מיום 17.11.10 חזר בציון "לא נדרש"), ובית המשפט, לאחר שעיין בתביעה ובנספחיה, לרבות בתמונות שהוגשו על ידי המשיבה, ושמע את עדותה, נתן פסק דין (ביום 13.1.11) בהעדר הגנה ובהעדר התייצבות, ובו קבע, כי המבקשת תשיב למשיבה את סכום העסקה ותשא בתשלום הוצאותיה בסך כולל של 11,800 ש"ח. כן, חייב את המבקשת בסך של 500 ש"ח נוספים בגין עוגמת הנפש שנגרמה למשיבה.

            המשיבה הגישה בקשה לתיקון פסק הדין (שכן בפסק הדין המקורי נכתב בשגגה, כי " התובעת תשלם לנתבעת", במקום ההיפך) ובתאריך 14.4.11, תיקן ביהמ"ש את פסק-דינו, והורה על משלוח פסק-הדין המתוקן לצדדים.

            פסק הדין המתוקן נשלח למבקשת, ואישור המסירה חזר בציון " לא נדרש" ובהערה גם נכתב, כי " בעל הבית לא נמצא הונח על שולחנו" (יצוין כי על אישור המסירה נכתבו שני תאריכים: 23.5.11 ו-13.6.11).

            בתאריך 21.6.11 הגישה המבקשת בקשה לביטול פסק הדין בטענה, כי מעולם לא קיבלה לידיה את כתב התביעה או ההזמנה לדיון, ומשכך גם לא ידעה, כי מתנהלת נגדה תביעה.

            בתאריך 21.6.11 דחה בית המשפט את הבקשה תוך שציין, כי הבקשה הוגשה באיחור של כ-5 חודשים ממועד מתן פסק הדין, אשר ניתן לאחר שהוברר, כי המבקשת קבלה הזמנה לדיון.

            בקשה נוספת שהגישה המבקשת, באותו עניין (בתאריך 4.7.11), נדחתה אף היא (החלטה מיום 5.7.11).

            נגד פסק הדין ונגד ההחלטות הדוחות את הבקשות לביטול פסק דין, הוגשה הבקשה נשוא החלטתי זו.

2.         המבקשת טוענת בבקשתה, כי בית המשפט טעה בקביעתו, שקיבלה את כתב התביעה וההזמנה לדיון וכי התעלם מהעובדה, שקיבלה את פסק הדין, אך ביום 13.6.11. ומכאן, שלא איחרה בהגשת הבקשה לביטול פסק הדין, בקשה שהוגשה בתוך 7 ימים מיום שהומצא לידיה. לשיטתה, על פי הפסיקה, יש לבטל את פסק-הדין מחובת הצדק, לאחר שמסמכי התביעה לא נמסרו לידיה, ובכל מקרה, לא היה מקום לפגוע בזכות הגישה שלה לערכאות. המבקשת גם ציינה, כי ביהמ"ש טעה בכך שלא התייחס לסיכויי הגנתה, ובין היתר לכך, שהנזק הנטען הוא רק לפלטה של השולחן, שעלותה כ-1,500 ש"ח בלבד; כי בקשת המשיבה להחליפה טופלה; וכי הסכום שנתבע, ונפסק לזכות המשיבה, אינו עומד ביחס ישיר אפילו לנזק שנטען על ידי המשיבה. לפיכך, וכדי שהמבקשת תקבל את יומה בבימה"ש, ביקשה להורות על ביטול פסק הדין ועיכוב הליכי ההוצאה לפועל עד למתן החלטה בבקשה.

            מנגד, המשיבה, אשר הגיבה לבקשה, הודיעה, כי היא מתנגדת לבקשה וביקשה להיות נוכחת בדיון בבקשה. 

3.         לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובת המשיבה, החלטתי לדון בבקשה זו כאילו ניתנה הרשות לערער, והוגש ערעור על פי הרשות שניתנה.

על פי תקנה 157(2) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 (להלן: " התקנות"), בהעדר התייצבות מטעם הנתבע לדיון שנקבע, לאחר שנמסרה לו הודעה כראוי, רשאי בית המשפט לפסוק לטובת התובע את הסעד המבוקש, כולו או חלקו, ובלשון התקנה:

                         "157. בתאריך שנקבע לדיון או לדיון נדחה, ינהגו כך:

                                . . .

                (2)  התייצב התובע, ואילו הנתבע לא התייצב לאחר שנמסרה לו הודעה כראוי, רשאי התובע להוכיח את תביעתו עד כמה שחובת הראיה עליו, ואז יהא זכאי לסעד המבוקש ולכל סעד מתאים אחר; "

            יחד עם זאת,גם קנויה לבימ"ש סמכות לבטל החלטה או פסק דין שניתנו על פי צד אחד, וזאת לאור האמור בתקנה 201 לתקנות, הקובעת כי:

                        "ניתנה החלטה על פי צד אחד או שניתנה באין כתבי טענות מצד שני, והגיש בעל הדין שנגדו ניתנה ההחלטה בקשת ביטול תוך שלושים ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה, רשאי בית המשפט או הרשם שנתן את ההחלטה - לבטלה, בתנאים שייראו לו בדבר הוצאות או בעניינים אחרים, ורשאי הוא, לפי הצורך, לעכב את ההוצאה לפועל או לבטלה; החלטה שמטבעה אינה יכולה להיות מבוטלת לגבי אותו בעל דין בלבד, מותר לבטלה גם לגבי שאר בעלי הדין, כולם או מקצתם".

ובתביעות קטנות, תקנה 12 לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), תשל"ז-1976 קובעת, כי ניתן לעשות כן אם הבקשה הוגשה בתוך 7 ימים:

                         "12. ניתנה החלטה שלא בפני בעל דין והגיש בעל דין בקשה לביטולה תוך 7 ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה, רשאי בית המשפט, על פי צד אחד, לבטלה בתנאים שייראו לו בדבר הוצאות המשפט או עניינים אחרים; החלטה שמטבעה אינה יכולה להיות מבוטלת לגבי אותו בעל דין בלבד, מותר לבטלה גם לגבי שאר בעלי הדין, כולם או מקצתם".